top of page
Writer's pictureGreek me out

תלאות ותובנות בדרך אל חלום הבית ביוון

Updated: Apr 14, 2021




התאהבנו בפיליון לפני 4 שנים, כשממש בסוף טיול של 3 שבועות בצפון יוון התגלגלנו לפיליון.

פיליון של 2016 לא היתה מוכרת כמו היום, לא היתה יעד טרנדי, ולמעשה נשמרה בסוד על ידי המקומיים. לעצמם.


***


חזרנו לארץ, והלב לא שכח את המראות, הריחות, השקיעות, החופים, הדולבים, הטעמים, הצבעים. תחושה של קלילות נעימה כזאת.

אחרי טיולים רבים עם ובלי הילדים בכל קצוות העולם, הטיול לצפון יוון פליון דורג תמיד מספר 1. בטבלת הרייטינג המשפחתית, לאחר ספירת כל הנקודות, במקום הראשון: פיליון, במקום השני ויאטנם (טרם נכתב..), ובמקום השלישי: טיול תעלות בבלגיה (אפשר לקרוא עליו כאן).


קצת קשה להסביר את זה, למה דווקא כאן? הרי זה מקום פשוט, לא גדול, ללא אטרקציות שמקובל לצרוך, אפילו סטארבאקס אין פה ובטח שלא מק'דונלדס. ואולי בדיוק בגלל זה?!


פיליון כנראה נוגע לנו בנקודה נוסטלגית של פשטות במיטבה, של זכרונות ילדות, מקום שהזמן קצת עצר בו מלכת, בעוד שאצלנו בערי המרכז בהם גדלנו הקצר מסחרר ואין הרבה שלווה. ברחובות של פיליון יש קסם מיוחד והוא נשאר כפר אותנטי כמו פעם, בערך מאז ימי המיתולוגיה העליזים...



אבל צריך לשים את הלב בצד ולחשוב מהראש. שער היורו נמוך היסטורית, מחירי הנדל"ן ביוון נמוכים, הקרבה לישראל, המשבר בכלכלה היוונית, המיסוי בישראל, המיסוי ביוון, כל אלה ואחרים הובילו אותנו למסקנה השכלית שאליה כבר הגיע הלב- מחפשים בית לקניה.


מהבתים שעל ההר הנוף עוצר נשימה, ים כחול מטעים וגגות רעפים, אבל קרוב למים שומעים את רחש הגלים.. ההתלבטות קשה ואחרי שחרשנו (זאת אומרת אני) את חצי האי ממערב למזרח ובחזרה, החלטנו להקצות את חסכונותינו לטובת בית קטן על חוף הים, ובחרנו להתמקם בצד המערבי.


כך נראה מפרץ פגסיטיקוס ממפרץ החניה שלנו:


וכך נראית רצועת החוף הפרטית שלנו:


על הסיבות שלנו לבחירת הצד המערבי אפשר לקרוא כאן. בקצרה, מצאנו יתרון בצד המערבי בגלל הים הרגוע תמיד, הקרבה לעיר וולוס, והנוחות של הכבישים. West is the Best!


לאחר 2 ביקורים ממוקדים, ובדיקת לא יותר מידי הרבה נכסים מצאנו את הבית שלנו. נכס ייחודי ונדיר המשלב מיקום פנטסטי וגודל אופטימלי לאירוח משפחה לחופשה יוונית מושלמת. זהו בית פרטי המכונה maisonette (שזה בעצם דופלקס בעל 2 קומות וחצי מרתף) המואר באור השמש הטובה ומאוורר ברוח הים האיגאי (פלוס 3 מזגנים חדשים שהתקנו) על חוף ים פרטי יפיפה שקט וסודי.



ההליך המשפטי שונה קצת מבישראל, ואת זה למדנו, כמובן, תוך כדי תנועה, ומתחיל בפתיחת חשבון בבנק מקומי, רישום ברשות המסים, ושכירת עורך דין ונוטריון. על נכסים בפיליון חלות מגבלות שימור שונות ומחמירות, ואם לא די בכך גם הרישום מסורבל ומתיש, שכן נכסים רבים נבנו שנים ללא היתרים, וכעת (ובעיקר במעמד עסקה) מתבצע הליך הסדרה איטי של הרישומים, שמעכב את השלמת הרכישה ומעורר דובים משנתם. וגם שכנים.. כל זה מתבצע ביוונית צחה. עבורנו אנשי חוזים ומסמכים, לקנות בית בלי לקרוא את ההסכם- זה לא פשוט בכלל וצריך לדעת לנשום עמוק ולסמוך על מיופי הכח המקומיים, מבלי להבין אף מילה כתובה.



נשאר לעשות שיפוץ קטן. פשוט וקל? אז זהו, שלא.

הפיליונים הם אנשים פשוטים ונפלאים, חקלאים שאוהבים את האדמה, מארחים נפלאים ומסבירי פנים, אבל מה? הם לא כל כך מתקדמים טכנולוגית. זאת אומרת, למשל, משתמשים בנוקיה 3310 אם אתם מבינים למה אני מתכוונת... מהר מאוד הבנו שאנשי המקצוע לא מדברים אנגלית ולא משתמשים בוואטסאפ. עוד תובנה שגילינו תוך כדי תנועה איטית היא שהם לא שמעו שמנהג הסייסטה עבר מהעולם.


לא נתנו למציאות לבלבל אותנו, ולאחר מספר ניסיונות כושלים ומרים לשכור את שירותיה של חברת שיפוצים מקומית והגונה, בחרנו בשיפוצניק חביב שעשה איתנו סיור בבית וקיבל הסבר מתורגם על רצונותינו בתחום הבנייה, הריצוף, האינסטלציה, הצבע והנגרות, ונפרד מאתנו בחיוך, עם לחיצת יד חמה וחזקה (עם כל ארבעת אצבעותיו) ובקבוק שמן זית מהמטע שלו, וללא בקשת מקדמה בשום מטבע שהוא.

חזרנו לארץ שמחים ואופטימיים מידי ומיהרנו להזמין כרטיסי טיסה לחופשה 2# ביוון, מבלי לעשות בוקינג בשום מקום אירוח בפיליון, מתוך ציפיה לישון בבית שלנו על החוף. ההתרגשות היתה בשיאה.


ביום המיועד שנקבע להתחלת העבודות, שהיו אמורות להימשך לא יותר משבועיים ימים, הבחור השיפוצניק ופועליו לא הגיעו לאתר. גם לא למחרת. ואנחנו, אנחנו נסענו לטיול היווני שלנו אבל את הבית ראינו בסוף רק מבחוץ ...



לא אלאה בפרטים המפרכים, וזה די ברור שלשפץ נכס במדינה זרה ללא תקשורת עם השיפוצניק זה ממש לא קל, ובכפר יווני בפרט. מובן שבארץ לא הייתי זזה מטר מאיש מקצוע שבא לשפץ אצלי בבית, אבל פה נאלצנו לבחור באסטרטגיה של אופטימיות מקסימלית ואמונה על גבול התקווה שיהיה בסדר, ואם לא , אז נסתדר...


***


כך או אחרת, בחלוף מספר חודשים שאפשר לספור על יד אחת הושלמו בשעה טובה 14 ימי השיפוץ, ונשארו רק כמה עניינים פעוטים שהצריכו גמישות מירבית כמו הזמנת ריהוט פנים (ב- online) רכישת מטבח חדש (ב- online) קניית ריהוט גן (ב- online) ההתקנות נעשו ב- offline ... וגם חיבור הבית לאינטרנט.


מדובר בפרוייקט לוגיסטי קל אך לא פשוט, שהצריך תיאום בלתי אפשרי בין החשמלאי וחברת התקשורת היוונית להעברת קו טלפון ואינטרנט מהבית לכביש ומשם לרשת. בעזרתו האדיבה מאוד של חשמלאי חמוד ודובר אנגלית, ועם הרבה סבלנות, תמונות מסומנות, שיחות Face time ורצון טוב - הופעלו בבית קו הטלפון והראוטר הראשונים מאז שנבנה. על הדרך שודרגה בהצלחה גם תאורת החוץ בחצר ובשביל המוביל אל הבית. הכל בשליטה מרחוק ובהתכתבות..


טו מייק א לונג סטורי שורט- נסעתי חזרתי מצאתי בחרתי למדתי תרגמתי מדדתי שיפצתי בכיתי תכננתי טסתי נחתתי נהגתי עיצבתי צבעתי קשרתי קניתי סחבתי קדחתי הזעתי הברגתי החלפתי ניקיתי גררתי גזמתי הדבקתי תליתי צילמתי ערכתי עייפתי, והצלחתי.




והיום עומד לו בית קטן ומושלם, על חוף ים פרטי ביוון, וכל השאר היסטוריה.


***

אם גם לכם בוער החיידק היווני, או הוירוס הפיליוני, או שאתם רק רוצים לבוא להתארח בבית הקיץ שלנו, צרו קשר ונדבר. אבל לא בין 14:00-17:00 בימים שני ורביעי, אז אני מסייסטת והולכת לשנ"ץ...יאסס!


...................................................................................................................................................................

לשאלות, בקשות, ותגובות :

ולאירוח בבית הנופש שלנו על חוף הים : https://www.gatzeasways.com







564 views0 comments

Recent Posts

See All

Comments


bottom of page